לדלג לתוכן

מיתר (יישוב)

מיתר
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה שמעון פרץ
גובה ממוצע[1] ‎457 מטר
תאריך ייסוד 1984
סוג יישוב יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 11,649 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 167
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎6.4% בשנה
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎0.01 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 483 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 187
תחום שיפוט[4] 24,110 דונם
    - דירוג ארצי[2] 74
31°19′33″N 34°56′22″E / 31.325846505929°N 34.9394694885797°E / 31.325846505929; 34.9394694885797
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[5]
9 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 15
מדד ג'יני
לשנת 2019[4]
0.4393
    - דירוג ארצי[2] 61
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[4]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 6.9%
גילאי 5 - 9 11.3%
גילאי 10 - 14 12.3%
גילאי 15 - 19 8.7%
גילאי 20 - 29 11.6%
גילאי 30 - 44 18.5%
גילאי 45 - 59 17.8%
גילאי 60 - 64 3.5%
גילאי 65 ומעלה 9.4%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 6
–  יסודיים 4
–  על-יסודיים 3
תלמידים 3,225
 –  יסודי 1,875
 –  על-יסודי 1,350
מספר כיתות 108
ממוצע תלמידים לכיתה 27.8
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל מיתר נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
http://www.metar.muni.il
הכניסה ליישוב

מֵיתָר הוא יישוב במעמד מועצה מקומית במחוז הדרום בישראל. שוכן בשיפוליו הדרומיים של הר חברון, כ-18 קילומטרים צפונית-מזרחית לבאר שבע, צפונית ליישוב הבדואי חורה ומזרחית לכביש 60. היישוב הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1987.

גאוגרפיה ואקלים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיתר שוכן על גדותיו של נחל חברון, בין אזור צפון הנגב להר חברון, בגובה 530–620 מטרים מעל פני הים. האקלים במיתר הוא צחיח למחצה, כמות המשקעים השנתית הממוצעת במיתר היא כ-300 מ"מ. בסמוך ליישוב, צפונית-מזרחית ממנו, נמצאת חורבת צלית ובה שרידי מבנים מן התקופה הרומית ומחילות מסתור מתקופת מרד בר כוכבא. בסמוך ליישוב עובר תוואי נחל אשתמוע. מצפון ליישוב נמצא יער מיתר, המהווה חלק מיער יתיר. היישוב נושק לקטע משביל ישראל.

בניית מיתר החלה כיוזמה של בצלאל גבר, ראש מועצת עומר דאז, יצחק לבנון ויעקב לנג, שגיבשו את הרעיון להקמתו של יישוב קהילתי באזור צומת שוקת על כביש 60. כוונת המייסדים הייתה הגברת ההתיישבות היהודית בין אזור דרום הר חברון לבין אזור באר שבע.

במסמך הייסוד מ-27 באוגוסט 1979 נאמר כי המטרה היא הקמת יישוב עירוני בנחל חברון בשם "עומר ב'". לשם כך הוקמה אגודה בשם "אגודת מתיישבי נחל חברון - 1980" שמטרתה הייתה הקמת יישוב כפרי בנגב ביוזמה ובניהול עצמאי של חבריה. מיתר היה היישוב הראשון בארץ שהוקם ביוזמה, ניהול ומימון עצמאיים, ללא מעורבות של גוף ממסדי וללא תמיכה תקציבית ותכנונית של גוף ממסדי כמו הסוכנות היהודית. הממשלה החליטה על הקמת היישוב במרץ 1980[6]. אבן פינה ליישוב הונח בנוכחות השר אריאל שרון ב-7 באוקטובר 1980[7].

בסקרים שנעשו באזור נמצא כי האתר המוצע יתאים לקליטת כ-2,500 משפחות. ועד העמותה היה אחראי לתכנון והקמת התשתיות. בשלב הראשון הוגרלו בין חברי העמותה כ-1,000 מגרשים (בשטח של 500–1,000 מטרים רבועים כל אחד). הבניה הפרטית נעשתה על ידי החברים בשיטת "בנה ביתך".

לכנס המועמדים הראשון, שהתקיים באצטדיון באר שבע, הגיעו 3,000 משפחות אשר שילמו דמי כניסה. אף על פי שאליהו נאווי, ראש עיריית באר שבע דאז, לא עודד יציאה נוספת מבאר שבע ליישוב לוויין נוסף, מצאו משפחות רבות מבאר שבע את היישוב החדש כמתאים עבורן. המועמדים להתיישבות רואיינו על ידי ועדת החברים שפעלה בכפוף לתקנון האגודה, שקבעה מספר קריטריונים לקבלה, ביניהם היות המועמד יוצא-צבא. רוב חבריה הראשונים היו עובדי התעשייה האווירית, עובדי קמ"ג, עובדי מפעלי ים המלח והתעשיות הכימיות, וכן קבוצה דתית ששקלה הקמת יישוב דתי והחליטה להצטרף למיתר. ראשוני התושבים נכנסו לבתיהם בשנת 1984. בשנת 1987 התגוררו במקום כ-350 משפחות[8].

במאי 2018 הונחה אבן הפינה לפארק התעשייה בצומת שוקת, שיהיה משותף למיתר, לקייה, חורה, מועצה אזורית אל קסום ומועצה אזורית בני שמעון. על פי התכנון הפארק צפוי להיות בגודל של כ-4,150 דונם וייתכן שיזכה לשירות תחבורתי של מסילת עוקף באר שבע שישרת גם בין היתר את עיר הבהד"ים ויישובי אזור צומת הנגב[9].

מבנה היישוב

[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית הכנסת שנוסד על ידי הרב אריה עסיס ואריה לוזון, "אחדות ישראל" בשכונה הצפונית במיתר

ביישוב מצויים רק בתים צמודי-קרקע. במרכזו של היישוב נמצאים רוב מרכזי התרבות והפנאי הכוללים ספרייה ציבורית, בריכות שחייה, אולם ספורט, מרכז ספורט, מרכז מסחרי, מרפאה, מרכז קהילתי, מרכז קהילתי לצעירים, אמפי פארק, מועדון נוער, היכל ספורט, בית ספר ממלכתי פסגות, בית ספר ממלכתי עמית, בית ספר ממלכתי דתי חמדת, תנועות הנוער הנוער העובד והלומד, הצופים העבריים ובני עקיבא. כמו כן בכניסה לעיר נבנה תיכון מיתרים החדש ובצמוד אליו מגרש כדורסל. בשנת 2021 נפתחה ביישוב ישיבה תיכונית במקום בו היה התיכון ששכן לפניו עד למעבר למבנה החדש ב-2021.

היישוב מורכב משבע שכונות:

  • שכונה צפונית
  • שכונה דרומית
  • שלב ב'
  • שכונת רבין
  • שכונת הכלניות
  • שכונת נווה יעלים
  • שכונת כלניות החדשה

בימינו משווקים על ידי מנהלת המגורים בצה"ל בתים צמודי קרקע עבור אוכלוסיית אנשי הקבע, וכן אוכלוסיות נוספות הכפופות למשרד הביטחון.

ממזרח ליישוב, בתוך תחומי השיפוט של המועצה המקומית, נמצאת חוות בודדים בשם "חוות שם", בה חי שי דרומי.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים במיתר 11,649 תושבים (מקום 167 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎6.4%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 93.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 17,014 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[10]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

מערכת החינוך

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במיתר מערכת חינוך הכוללת כעשרה גני ילדים, שני בתי ספר יסודיים חילוניים ('פסגות' ו'עמית') ובית-ספר יסודי ממלכתי-דתי ('חמדת'), וכן חטיבת ביניים 'מיתרים' שהפכה בשנת הלימודים ה'תשע"ה לתיכון, כך שהתלמידים שעלו לכיתה י' המשיכו ללמוד במיתר. בעבר התלמידים עברו ללמוד בתיכונים מחוץ למיתר, בעיקר בתיכון ביישוב עומר ובתיכון וכפר הנוער אשל הנשיא. בשנת הלימודים ה'תשפ"ב נפתחה במיתר ישיבה תיכונית תחת רשת ברנקו וייס.

על פי השנתון הסטטיסטי של הלמ"ס לשנת 2007, 31.5% מבני ה-20–29 לומדים לתואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות, נתון המציב את היישוב במקום השני בארץ, בפער של חצי אחוז מהמקום הראשון.

ביישוב פועלות חמש תנועות נוער - שבט "צחור" של תנועת הצופים, "סניף מיתר" בני עקיבא, קן "מיתר" של תנועת הנוער העובד והלומד, תנועת של"ח, וחוגי הסיירות של החברה להגנת הטבע.

השלטון המקומי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועצה במיתר מורכבת מתשעה חברי מועצה. בראש המועצה עומד, החל משנת 2024, שמעון פרץ.

ראשי המועצה לדורותיה:

במיתר קהילה דתית גדולה (כ-30% מכלל האוכלוסייה). רב היישוב הוא הרב משה ביגל. ביישוב קיימים שלושה-עשר בתי כנסת (שנים-עשר אורתודוקסיים, ואחד של התנועה המסורתית בישראל הפועל בעיקר בחגים). כמו כן, פועל ביישוב סניף של תנועת בני עקיבא. את שירותי הדת ביישוב מספקת המועצה הדתית והם כוללים מערכת כשרות, מקווה טהרה ועוד. במיתר פועל בית חב"ד.

  • טניס: בשנת 2019 נערך במיתר טורניר טניס לנשים, Meitar Open(אנ'), על סך פרסים של $60,000, הטורניר הגדול ביותר לנשים שנערך בישראל, במסגרת סבב ITF.
  • כדורסל: במיתר פועל מועדון הכדורסל "הפועל מיתר", אשר לו קבוצת נוער וקבוצת ילדים.
  • קראטה: במיתר פועל מועדון הקראטה של מוטי אשכנזי "ווסט קוסט שוטוקאן".
  • שחייה: במיתר מתגוררים אלופי ישראל בשחייה איתי גורביץ' וענבר מארק.
  • כדורגל: במיתר פועלות שתי קבוצות כדורגל, בגילאי נערים ב' וילדים ב'[11]. שתי הקבוצות לא משחקות בשבת.

ערים תאומות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

למיתר יש עיר תאומה אחת:

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיתר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף אוגוסט 2024 (אומדן).
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  6. ^ יוקמו שני ישובים חדשים - תימרת בגליל ועומר ב' בנגב, דבר, 24 במרץ 1980
  7. ^ אין עוד אופציה ירדנית, תגובתינו התיישבות רחבה, מעריב, 8 באוקטובר 1980
  8. ^ כינון מועצה דתית ביישוב מיתר
  9. ^ אריאל ויטמן, נחנך פארק התעשייה הגדול ביותר בנגב, באתר ישראל היום, 23 במאי 2018
  10. ^ פרופיל מיתר באתר הלמ"ס
  11. ^ עמוד המועדון "הפועל מיתר" באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל